(צילום מאוסף פפר באוניברסיטת נוטרדאם בארה"ב)
נראה מתאים לספר ביום העצמאות על המתאבק העברי הגדול, רפאל הלפרין (1924-2011 ), שניצח עשרות קרבות בארה"ב, בתחילת שנות ה-50. סיפור על בחור דתי שבנוסף לפיתוח הנפש – לימוד התורה – פיתח גם את גופו. הוא הקים את "מכון שמשון", יזם את תחרות "מר ישראל", יצא להיאבק בחו"ל, הוזמן לחצר קיסר חבש כמאמן כושר, פתח מתקן שטיפת רכב אוטומטי (דתי או לא: העובדות היו בחורות, בשביל הגימיק), רץ לראשות עיריית תל אביב, הסתבך בעסקים, נידון למאסר ועוד ועוד.
זו הכתבה המוקדמת ביותר, מעיתון "הצופה" (1949 ), שמצאתי בארכיון העיתונות העברית (ג'ייפרס).
כתבות מ-1950 מהעיתונים "חרות" ו"מעריב":
לאחר שהתפרסם בישראל כבודי-בילדר, הוא יצא לארה"ב, לעשות קריירה חדשה, כמתאבק. "הצופה", עיתון המפד"ל ובטאון הציונות הדתית, דיווח עליו לא מעט. בכל זאת, גאווה לקהילת חובשי הכיפות הסרוגות. הוכחה לכך שבן תורה יודע גם להרביץ ולספוג בזירה.
"הצופה", 1953
וכאן כתבה גדולה על הלפרין, מ"הצופה":
קישור לכתבה המלאה:
http://bit.ly/1jtXMmU
והנה כתבות נוספות, מהמחצית הראשונה של שנות ה-50 , שפורסמו בעיתונים אחרים.
אפילו דן בן אמוץ ואפרים קישון כתבו על רפאל הלפרין.
הוא היה סמל לעברי החדש, השרירי, הגא. אין פלא שכתבו עליו ב"במחנה גדנ"ע" (באמצעות הבלוג עונג שבת. תודה).
רפאל הלפרין בזירה
הוא גם דאג להכשיר את הדור השרירי הבא, ב"קייטנת שמשון" שלו.
אבל שנות ה-60 היו פחות טובות בחייו, לפחות העסקיים, של הלפרין. הוא נעצר בחשד העלמת הכנסות מהמסעדה שניהל ונידון למאסר שנה ועוד שנה על תנאי. כשרצה לחזור להתאבק, בארץ, המשטרה התנגדה והוא הגיש נגדה בג"צ.
ב-1966 הצליח להרים מופע היאבקות באיצטדיון בלומפילד. זה לא נגמר טוב. הדיווח מ"מעריב":
ההיאבקות, ואולי יותר נכון לומר: הרצון להיכנס שוב לזירה ולזכות בהערצת הקהל, הביאו את הלפרין להרפתקה הבאה, בספטמבר 1973 : קרב נגד המתאבק הירדני אבו-ענטר.
כאן, מעמד חתימת החוזה.
זה נגמר בתוצאה היחידה שבאה בחשבון מול קהל ישראלי נלהב.
אח"כ, הלפרין גילה את הקראטה. הוא גם הציע את עזרתו לצה"ל, ללמד חיילים את אמנות הלחימה האוריינטלית. הלפרין הצהיר שהוא יכול לפרק במכה ערימת אבנים, או משהו. ירון לונדון, אז מגיש התוכנית "עלי כותרת", הזמין אותו להתארח, ולהוכיח. זה לא נגמר טוב, מבחינתו של הלפרין, שהגיש תביעה נגד לונדון על ש"שם אותו ללעג ולקלס".
הלפרין ביטל את התביעה, בסופו של דבר.
מאז, הלפרין נודע בעיקר כמי שהקים וניהל את רשת האופטיקה המצליחה וכעורך אנציקלופדיה שבה נכתבו ערכים תורניים לצד כלליים. עוד על הלפרין, במאמר שהתפרסם לאחר מותו במגזין הרשת היהודי "טאבלט".
http://www.tabletmag.com/jewish-news-and-politics/76627/mr-israel